- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק בג"ץ 9202/05
|
בג"צ בית המשפט העליון בירושלים |
9202-05
16.10.2005 |
|
בפני : 1. דורית ביניש 2. מרים נאור 3. אשר גרוניס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מאהר ג'לאג'ל 2. נדאא ג'לאג'ל 3. מחמד-נביל עדנאן אבו-נג'מי 4. צבאח מוסא אבהאהים אבו-נג'מי עו"ד נ' זידאן |
: 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין |
| פסק-דין | |
השופט א' גרוניס:
1. עניינה של עתירה זו הוא שתי בקשות איחוד משפחות של שתי משפחות שונות. המדובר הוא בבקשה לאיחוד משפחות של העותרים 1 ו-2 ובקשה אחרת של העותרים 3 ו-4. בעתירתם מבקשים העותרים כי תינתן אשרת כניסה לישראל ורישיון לישיבת קבע לעותרות 2 ו-4. כמו כן מבקשים העותרים כי תוכרז בטלותן של הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - החוק). כבר בפתחו של דיון יצוין, כי לא זו הדרך בה יש לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק. מדובר כאן בשתי פרשות שונות שאין ביניהן מן המשותף, למעט השאלה המשפטית המתעוררת. מקרים כאלו יש להביא בפני בית משפט זה בשתי עתירות שונות (ראו למשל בג"צ 236/51 קיס נ' שר הפנים, פ"ד ח 617 וכן בג"צ 5866/01 עמאד נ' משרד הפנים (לא פורסם)).
2. העותר 1 הוא תושב קבע בישראל, בן 28 שנים. ביום 8.10.01 הוא נישא לעותרת 2, פלסטינית ללא מעמד בישראל, שהינה בת 24 שנים. לבני הזוג יש כיום שלושה ילדים. ביום 21.11.04 הגיש העותר 1 ללשכת מינהל האוכלוסין בירושלים בקשה לאיחוד משפחות. בבקשה ביקשו העותרים 1 ו-2 אשרת כניסה ורישיון לישיבת קבע בישראל לעותרת 2. משנדחתה בקשתם, עתרו בפני בית משפט זה (בג"ץ 4467/05 מאהר ג'לאג'ל נ' שר הפנים (לא פורסם)). העתירה נדחתה על הסף, תוך שבית המשפט התייחס בנפרד לטיעוני העותרים. חלק אחד של העתירה העלה טענות כנגד חוקתיות החוק. בית המשפט לא ראה לנכון להתייחס לטענה, שכן השאלה העקרונית תלויה ועומדת בפני בית משפט זה בהליכים אחרים. בחלק אחר של העתירה נטען, כי העותרים זכאים לרישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל מכוח החריג הקבוע בסעיף 3 לחוק, כפי שתוקן ביום 1.8.05 בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון) התשס"ה-2005 (להלן - התיקון לחוק). בית המשפט לא נדרש לטענה זו בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. העותרים 1 ו-2 אכן פנו לבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"מ 520/05). ביום 18.9.05 דחה בית המשפט (כבוד השופט נ' סולברג) את העתירה, וקבע כי לא מתקיימים בעותרים נסיבותיו של סעיף 3 הנ"ל. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים 1 ו-2 את אותם הסעדים להם עתרו בראשונה, ובהסתמך על אותן הטענות. אין הם מסבירים מדוע מוצדקת פנייה נוספת לבית משפט זה בעניין שכבר הוכרע בו, בלא שחל כל שינוי בתשתית העובדתית או המשפטית הרלוונטית. אין הם מסבירים כיצד מוצדקת פנייה לבית משפט הגבוה לצדק בעילה שכבר נדונה והוכרעה בבית המשפט לעניינים מנהליים ומדוע לא הגישו ערעור על פסק הדין. ברי, כי בנסיבות האמורות אין יסוד לפנייה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. מעבר לדרוש, יצוין, כי גם לגופו של עניין דין טענות העותרים לדחייה, מאותם טעמים שהדריכו את בית משפט זה בעתירה הקודמת ואת בית המשפט לעניינים מנהליים בהליך שהתנהל לפניו. אמת, גילה של העותרת 2 מתקרב לגיל 25, הוא הגיל בו תהיה פתוחה בפניה, לפי סעיף 3(2) לחוק (שהוסף בתיקון לחוק), האפשרות להגיש בקשה לאיחוד משפחות. אולם בשלב זה אין היא עומדת בתנאי הסעיף הנזכר ולפיכך אין מקום להיעתר לה לעת הזו.
3. העותר 3 הוא תושב קבע בישראל. ביום 4.8.01 נישא העותר 3 לעותרת 4, שהינה תושבת הרשות הפלסטינית. גילה של העותרת 4 הוא 23 שנים. בתאריך שאינו מצוין בעתירה, אולם עולה ממנה כי הוא היה לאחר החלטת הממשלה מיום 12.05.02, הגיש העותר 3 ללשכת מינהל האוכלוסין בירושלים בקשה לאיחוד משפחות. בקשתו נדחתה בשל הוראות החוק. לבני הזוג שתי ילדות, והעותרת 4 נמצאת כעת בהריון מתקדם. אף העותרים 3 ו-4 תוקפים את חוקתיותו של החוק. הם מדגישים את הנסיבות ההומניטריות התומכות במתן מעמד לעותרת 4, וכן את העובדה שגילה קרוב לגיל בו ניתן לקבל בקשות איחוד משפחות לפי התיקון לחוק. גם כאן אין מנוס מדחיית העתירה. ככל שהדברים אמורים בחתירתה של העותרת 4 לקבל מעמד בארץ, אפשרות זו חסומה בפניה בשלב זה לאור הוראות החוק. כמו לגבי העותרת 2, אין בעובדה שגילה של העותרת 4 מתקרב לגיל האמור בתיקון לחוק כדי לשנות את התוצאה. בכל מקרה ומן ההיבט הדיוני מצוי בידי העותרת 4 סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו (5) 950). כאמור, נראה שפניה כזו הינה חסרת תוחלת לעת הזו בשל הוראותיו של החוק.
5. העתירה נדחית איפוא על הסף. העותרים יוכלו כמובן ליזום הליך בקשת איחוד משפחות מחדש במידה ויחול שינוי במצבם העובדתי, שיצדיק עיון מחודש בבקשתם, או שיחול שינוי במצב המשפטי בעקבות הכרעה בעתירות העקרוניות הנוגעות לחוקתיות החוק או בעקבות שינויים שייעשו בחוק. ברור, כי אם יחול שינוי מבין אלה הנזכרים, יהא עליהם לפנות תחילה למשיבים טרם שיפנו שוב לבית המשפט.
ניתן היום, ז' בתשרי תשס"ו (10.10.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
